רש"י על שבת קנ״ה א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קנ״ה ע״א:ד׳ רש"י על שבת קנ״ה ע״א:ו׳ »

5 מַתְנִי׳ מַתִּירִין פְּקִיעֵי עָמִיר לִפְנֵי בְּהֵמָה, וּמְפַסְפְּסִין אֶת הַכִּיפִין, אֲבָל לֹא אֶת הַזִּירִין. אֵין מְרַסְּקִין לֹא אֶת הַשַּׁחַת וְלֹא אֶת הֶחָרוּבִין לִפְנֵי בְּהֵמָה, בֵּין דַּקָּה וּבֵין גַּסָּה. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בֶּחָרוּבִין לַדַּקָּה.

פירוש רש"י על שבת קנ״ה א:ה׳

5 מתני' פקיעי עמיר - קשין של שבלים שאותם שאוגדים מתירין אותם שיהו נוחין לבהמה לאוכלה:

6 מפספסין - שכן דרך שמפזרים לבהמה העשבים ויפין לה לאוכלן שכשהן דחוקין מתחממין ואינה מריחה ריחה כל כך וקצה בהן:

7 את הכיפין - מפרש בגמרא וכן זירין:

8 אין מרסקין - אין מחתכין:

9 שחת - עשב של תבואה והוא אספסתא ומשום דטירחא דלא צריך הוא:

10 רבי יהודה מתיר בחרובין לדקה - ששיניה דקות וקשין לה:

« רש"י על שבת קנ״ה ע״א:ד׳ רש"י על שבת קנ״ה ע״א:ו׳ »